גדלתי בירושלים, מגיל 5 רקדתי בלט, ניגנתי
5 שנים בקלרינט ובתיכון רקדתי בלהקת ריקודי עם והופעתי בארץ ובחו"ל. באוניברסיטה
למדתי עיצוב תאורה לתיאטרון, ואף עסקתי בכך שנים רבות. למרות זאת אני לא מתייחסת
אל עצמי כאל אמנית, כי בשלב מסוים פניתי לעולם הניהול, ולמדתי לנצל את היצירתיות
שלי בעסקים.
בן זוגי שנים רבות, הוא צייר, מחזאי, במאי
ומגיש תכניות תרבות בטלוויזיה. כשהכרתי אותו הוא רק צייר, בעקבותיי נמשך לעולם
התיאטרון, כתב וביים ונהג לומר שהוא "מגשים חלומות של אחרים"- כי מעולם
לא חלם לביים בהבימה או בקאמרי, והנה פנו אליו כולם.
חיינו 6 וחצי שנים בניו יורק וצרכנו אמנות
כל היום ומכל סוג. כשחזרנו לארץ עשינו הצגה בפסטיבל ישראל . הוא כתב וביים ואני הפקתי . עודד קוטלר פנה וביקש ממני להפיק את פסטיבל הרחוב
וכך בעצם נכנסתי לעולם הניהול . לאחר שנתיים ביקש עודד
שאקים את הפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה, הקמתי אותו וניהלתי אותו 8 שנים
ולאחריהן נבחרתי לנהל את תיאטרון חיפה.
אחרי 3 שנים חזרתי לתל אביב , עשיתי מאסטר
במינהל עסקים ,ומ2005 אני מנהלת את בית ציוני אמריקה.
שני הילדים שלנו אף הם אמנים: הבן חולם
לביים את הסרט שכתב והבת סיימה ללמוד עיצוב במה לתיאטרון.
במהלך כל השנים האלה נחשפתי לאמנים רבים
מכל התחומים, הכרתי את השחקנים והבמאים והמעצבים והמוזיקאים, פגשתי כאלה שמתוסכלים
מאי היכולת שלהם להגשים את עצמם וגם להתפרנס וכאלה שיזמו ועשו דברים נוספים כדי
שיוכלו להגשים את האמנות שלהם. פגשתי אמנים עם שלל אמונות מגבילות כמו:
מאמנות אי אפשר להתפרנס, אני לא אזהם את
האמנות שלי, כסף אעשה רק ממקצועות אחרים
ועוד.
חלק גדול מהמוטיבציה
שלי לסדנא הזאת בא מהבית, מהחוויות שחוויתי
לצידו של בן זוגי, בדרך שהוא עשה : ההצלחות והאכזבות. ובשבילי ההיכרות העמוקה הזאת
עם נפש האמן וייסוריו, קרוב בבית מאפשרת לי להרגיש אמנים ולהבין באופן עמוק איפה הם
נמצאים.
נחשפתי לידע מנטאלי ולמנטורים שונים בכל
העולם, נסעתי והשתתפתי בסדנאות רבות, למדתי אימון, התמחתי בו, והיום אני יודעת
שאפשר גם אחרת. אפשר לשנות את האמונות המגבילות האלה. אפשר ליצור וגם לחיות
מאמנות. אפשר גם וגם, זה לא חייב להיות או אמנות או סבל, או עבודה אחרת או מה שאני
אוהב.
כמנכ"לית ומנטורית עסקית למדתי ויישמתי
שיטות רבות של ניהול עסק, ואימנתי אמנים רבים.
וכשחשבתי מיהי קבוצת האנשים שהכי מאתגר
ומרגש אותי לעבוד איתם חשבתי מיד על האמנים והיוצרים אליהם אני קרובה מאד. יותר
מכל אשמח לחשוף אותם לנוסחה המנצחת ולידע הנפלא הזה, גם בתחום המנטלי וגם בתחום
העסקי.
ראיתי מחירים כבדים שאמנים משלמים כאשר הם
לא יוצרים, כאשר הם נאלצים לעבוד בעבודות אחרות לשם פרנסה, והאמנות או מה שבוער
בהם מבפנים לא בא לידי ביטוי.
זוהי קבוצה של אנשים מאד רגישים ומוכשרים,
וקשה להם גם ליצור וגם להתפרנס. זה נתפס אצל חלקם כשמשהו שהוא לא אפשרי ותמיד יהיה
אחד על חשבון השני.
אני יודעת שאפשר לשנות את האמונות המגבילות
האלה ולשלב בין פרנסה ויצירה, אפשר ללמוד איך להיות יותר אקטיביים לגבי האמנות
שלנו בלי להרגיש רע עם זה. כי מבחינת יכולת זה אפשרי. לאמנים יש את הדבר החשוב
ביותר והוא "הלמה". הם יודעים למה הם באו לעולם הזה ומה הם באו לתרום
וכשיודעים את זה רק צריך לשנות את התודעה ולקבל כלים מעשיים, ואז הדרך פתוחה!!!
