יש אנשים שחושבים שאנחנו נולדים עם מזל. או שיש לנו או שאין לנו.
הם
מאחלים לילדים שלהם: "שרק יהיה לה מזל"
אומרים
על עצמם: "אין לי מזל" או "היה לי מזל גדול"
כאשר
אתה מבין שלכל מה שקורה בחיים שלך אתה אחראי, אתה יודע שאין דבר כזה
שנקרא מזל, אלא אתה אחראי על כל דבר שקורה לך בחיים.
יש
הגדרה מאד יפה למזל, הגדרה שנותנת הרבה כח, כי הבנתי שזה תלוי בי לגמרי.
ההגדרה
אומרת: מזל זה הזדמנות שפוגשת מוכנות.
העולם
מלא בהזדמנויות, כל יום קורים דברים, פוגשים אנשים, מדברים איתם ולא
תמיד שמים לב לכל מה שקורה.
כאשר
אתה נמצא עם ערוצים פתוחים, ואתה רגיש למה שקורה, אתה יכול להבין שחלק מהדברים
שקורים, לא סתם קורים והם הזדמנות למשהו חדש.
כאשר
אתה מעלה מהתת מודע אל המודע את הרצונות שלך, החלומות שלך, והמחשבות שלך, יש סיכוי
טוב שכאשר תבוא הזדמנות נכונה אתה תראה אותה.
דוגמא:
בשנות
השמונים, בן זוגי צייר ציורי שמן בגודל 3 על 3 מטר. הם הוצגו בגלריה בארץ
ואלו
שנשארו הונחו בחדר העבודה שלו על קיר שלם, וככה שכבו במשך 25 שנה.
הוא
לא רצה למכור אותם, ולכן עמדו בחדר העבודה שלו.
יום
אחד, היינו זקוקים לסכום מסוים והוא הסכים למכור אותם. משהו נפתח אצלו.
לא
עבר שבוע, קיבלנו טלפון מאדם שלא דיברנו איתו שנים רבות, ולפני כמה שנים קנה כמה
ציורים.
הוא
סיפר שהגיע אליו חבר שמאד אוהב את הציורים ושאל אם יש עוד.
אם
זה היה קורה לפני ההחלטה, אני בטוחה שהיה נאמר לו שהם לא למכירה, ואפילו לא הייתי
יודעת מזה.
מאחר
ושבוע קודם התקבלה ההחלטה, נאמר לו שכן, יש עוד ציורים, והוא הופנה אלינו.
כלומר,
ברגע שהייתה מוכנות, הגיעה ההזדמנות והיא מיד נקלטה בתודעה כהזדמנות, ולא נדחקה
הצידה.
אני
נפעמת מחדש כל פעם כשאני רואה איך המנגנון הזה פועל: ברגע שאתה מפתח מוכנות, מעלה
על סף התודעה מה שאתה רוצה, לפתע צצות ההזדמנויות.
אני
הבנתי שאני צריכה להקדיש יותר זמן להתחבר לרצונות האמיתיים שלי, ואז יצוצו
ההזדמנויות.
אשמח
לשמוע סיפורים מכם.
באהבה,
שולי זיו
